יום חמישי, 9 ביולי 2020

צבע הקרם בשיבה-אינו - גנטיקה ומיתוסים חלק א'

זהו החלק הראשון בסדרת 'מאמרים' על הגנטיקה והצבעוניות בשיבה-אינו.  

לפני שאצלול לעולם הצבעים בכלבי השיבה – צירפתי לכאן מדריך קצר להבנת המונחים הגנטיים בהם משתמשים כשדנים בגנטיקה של פרוות הכלבים וגם כאן בבלוג.

תודה רבה להילה הדר, אשר איפשרה לי לקחת את החומר המתורגם והמעולה שלה, ובכך חסכה לי כאב ראש תרגומי.
מתוך הטקסט הנרחב שלה לגבי גנטיקת הצבעים בכלבים, לקחתי רק את הסעיפים והמונחים הרלוונטי לשיבה- אינו.

מונחי בסיס
גנים - קובעים כל מה שקשור בייצור חי.  כמו כן, אחראיים לצורתו החיצונית כמו צבע.
בקצרה,  גן משמע סט הוראות המכיל את ה DNA של החיה אשר גורם לתא לייצר סוג חלבון הרלוונטי לפעולה מסוימת או יצירת איבר.  במקרה הנ"ל פיגמנט.
ההרכב הגנטי של ייצור נקרא גנוטיפ.

אללים - סוגים שונים של וריאנטים של גנים, נקראים אללים.  אללים מגיעים בזוגות,  אחד מכל הורה.
כאשר אנחנו רושמים אללים אנו משתמשים באותיות -  דוגמה A ו- B.

לוקוס - גנים המחוברים יחדיו בסליל גדול של  DNA. כל נקודה על סליל ה- DNA נקראת  לוקוס  (לוקי ברבים).
בכל לוקוס קיימים שני אללים היוצרים את הגן.

הופעת האללים בכל לוקוס נבחרים מתוך רשימת האללים האפשריים, אשר נקראים סדרה.  בדרך כלל מופיעים בסדרה כ 2-5 אללים.  לכל לוקוס סדרה משלו,  והאללים בסדרה זו יכולים להופיע בלוקוס זה בלבד.

לדוגמה,  בסדרה E קיימים כ 5 אלליםe ,E, Eg, Eh, Em .  לכל כלב ישנו צירוף של שניים מכל האללים האלה על הלוקוס (לוקוס E).

פנוטיפ -  מתאר את השפעת הגנוטיפ על המראה של היצור.
לא כל גן של צבע הקיים בגנוטיפ הכלב בהכרח יבוא לידי ביטוי וישפיע על הפנוטיפ.

דומיננטי ורצסיבי - אמנם כל כלב נושא שני אללים,  אך רק אחד מהם בדרך כלל יבוא לידי ביטוי (ישתמשו בו, האלל השניה יהיה "רדום" ולא בשימוש בפועל.

שימוש האללים הינו תלוי דומיננטיות. האלל הדומיננטי ביותר יהיה זה שתמיד יראה בפנוטיפ. האלל הרצסיבי הינו כזה שפחות דומיננטי.

אללים דומיננטיים נכתבים לרוב באותיות גדולות,  דוגמה - B. אללים רצסיביים נכתבים באותיות קטנות דוגמא – b.

לעתים,  קיים יותר מאלל אחד דומיננטי או רצסיבי על הלוקוס. כאשר זה מתרחש,  יופיע סדר דומיננטיות -  נראה אלל יותר דומיננטי מהאללים הדומיננטיים,  ואלל אחד יותר רצסיבי מהאללים הרצסיביים.
נקרא להם דומיננטי עליון ורצסיבי תחתון.

כלב עם גנוטיפ BB , בעל שני אללים דומיננטיים יבוא לידי ביטוי כ B .
כלב עם גנוטיפ Bb יבוא לידי ביטוי כ -B  מכיוון שאלל זה הינו דומיננטי על b .
גנוטיפ bb הינו היחיד שיבוא לידי ביטוי כ- b.

סדרות הצבעים הגנטיים

סוגי פיגמנט
אאומלנין )שחור, כבד\חום ,כחול ,איזבלה) משפיע על צבע הפרווה האף והעיניים.
פאומלנין )אדום) יבוא לידי ביטוי בצבע הפרווה בלבד.

סדרה - A  סדרת אגוטי,  משפיעה על פיזור האאומלנין והפאומלנין.
Ay  סייבל  - אדום עם או ללא קצוות שחורים.


aאגוטי - צבע שערה מעורב,  מתחיל כהה ואז משתנה לבהיר או אדום.  אחראי על צבע וולף אפור.



at  נקודות טאן - גוף שחור עם סימנים אדומים על הזרבובית, חזה, גבות, רגליים ובטן.  דומיננטי על שחור רצסיבי בלבד (a).



לכן כלב צריך להיות הומוזיגוט לצבע טאן (at) על מנת שיבוא לידי ביטוי בפנוטיפ (או להיות הטרוזיגוט לשחור רצסיבי ונקודות טאן אך זהו מצב נדיר יחסית(.

a שחור רצסיבי - שחור חלק ללא סימנים אדומים על הפרווה כלל.  נדיר יחסית,  נראה בעיקר בכלבי רועים.

סדרה  E -סדרת הפיזור.  אחראית על פיזור האאומלנין.
Em מסכה - שחור על הזרבובית, אוזניים ולעתים פיזור שחור על החזה ו\או גב.
E פיזור תקין של הפיגמנט (אין הגבלה על פיזור הפיגמנט). ייכתב באותיות גדולות,  אך יהיה רצסיבי ל Em.
e אדום רצסיבי - אדום אחיד על כל הכלב,  מלבד כיתום לבן.  כלב ee לא מסוגל לייצר אאומלנין (שחור).  צבע העיניים והאף, לעומת זאת, אינו מושפע ויהיה שחור.

אורג'ירו - סימון לבן או בצבע קרם בכלב שיבה אדום או בצבע בלאק&טאן, או שומשום (על האורג'ירו יכתב בפירוט בפוסט נוסף).

זהו סימון אופייני לכלבים מגזעי הניהון-קן (אקיטה, שיבה אינו, שיקוקו-קן, הוקאידו-קן ועוד). על כלב אדום, האורוג'ירו משתרע מהחלק התחתון של פני הכלב, לחלק הקדמי של הצוואר, החזה, הרגליים הפנימיות, הבטן והזנב. הצבע הלבן יהיה נוכח גם על כפות הרגליים, פנים הבטן, והזנב. נעדיף שהצבע האדום יהיה נוכח בחלק החיצוני של רגל הכלב. 


אקירה (עומדת), ואחיה מדגימים אורוג'ירו תקין בגורות

צבע הקרם בכלבי השיבה אינו:


צבע הקרם בכלבי השיבה אינו, הוא אחד מהצבעים שיכולים להופיע בגורים עם לידת שגר. למרות יופיים של הכלבים הללו – ואין על כך עוררין, הצבע הזה עדיין גורם ללא מעט המולה ואי הסכמה בקהילת חובבי השיבה, ובקהילת המגדלים המקצועיים. בעוד שרבים מאמינים שיש לקבל את הצבע – ולא כשגיאה חמורה בזירה – מרבית חובבי השיבה, ובעיקר המגדלים ביפן ואנשי המקצוע, היו מעדיפים שהצבע היה ממוגר לחלוטין מהמאגר הגנטי.

צבע קרם בפרוות השיבה נתפס כשגיאה רצינית בזירת השיפוט. הסיבה העיקרית לכך נובעת מעצם העובדה שלא ניתן לזהות סימני 'אורג'ירו' בכלבים הללו, מפאת הפרווה הבהירה מדי. האורג'ירו הוא סימן מובהק ותכונה ייחודית לגזע הכלב, והוא בנוי עצמו מצבעי קרם בהירים המופיעים על חזה הכלב, פניו, לחייו, בטנו ואיזור הזנב.
צבעים חזקים, עמוקים ובוהקים גם הם מאפיינים את פרוות השיבה אינו, ותכונה מכוננת של הגזע, וחשובה במיוחד לחובבי הגזע המגיעים מארגון הניפו (Nippo).

ארגון הניפו הוקם לטובת שימור גזעי המקור היפניים והתקנים שלהם, וככזה, מקפיד על כך באדיקות קנאית לעיתים.

צבע הקרם בשיבה, בעצם מוחק את אחת מהתכונות המכוננות את הגזע – ולכן הצבע לא ניתן לשיפוט. ואולם, למרות החסרונות המובהקים של צבע הקרם בזירת השיפוט, כלבים בצבע קרם עדיין זכאים להשתתף בתערוכות – ולהתמודד. כלבים בצבע הזה לעולם לא ינצחו כלב אדום, בלאק & טאן או שומשום מצוין, ולעולם לא יקבלו ציון מלא מפאת שגיאתם.

השאלה הנשאלת היא, מדוע אדם ירצה להציג כלב, אשר אינו עומד בתקנון הגידול או האידיאל נראות של הגזע?

ממש כמו שלושת הצבעים האחרים של השיבה, גם צבע הקרם פותח בעקבות זיווגים סלקטיביים בתחילת המאה ה-20. באותה התקופה, הגזעים היפניים עמדו על סף כליון והכחדה. מלחמה, מחלות והצגה של כלבים מערביים בתוך יפן גרמה לכך שכל גזעי המקור היפניים כמעט והוכחדו לחלוטין.
שלושה קווים שונים של השיבה זווגו יחדיו על מנת להפיק את מה שאנו מכירים כיום – השיבה-אינו המודרני.

כאמור, כפי שאנחנו יודעים – הצבעים המקובלים כיום בגזע הם שומשום, בלאק & טאן ואדום. בעוד שצבע הקרם עדיין מזוהה עם הגזע – הוא אינו רצוי בכלבים ויש שאיפה למגרו. כדי להבין את מקורו, יש לצלול עמוק לתוך נבכי גנטיקת הצבעים של השיבה. אולם בקצרה, להדיוטות – מדובר על תוצאה של שני גנים רצסיביים בשיבה, אשר מפגש שלהם מתבטא בלידת גור בצבע קרם.

חשוב להבין – כלבי השיבה בצבע קרם הם שיבות לכל דבר ועניין, ואינם פחות בריאים או חמודים מהכלבים בצבעם התקין.
שיבה בצבע קרם שונה לחלוטין מכלב לבקן, ויש להבין זאת.
כמו כן, נשאלת השאלה – האם שיבה לבן ושיבה בצבע קרם היינו הך? והתשובה היא, כן ולא, טכנית.

צבע הקרם לעיתים נקרא בטעות "שיבה לבן" ולהיפך. אולם, יש הבדלים משמעותיים בין שיבה בצבע קרם, לשיבה לבן לחלוטין. שיבה עם פרווה בצבע קרם, עדיין יהיה בעל מאפיינים מסויים של צבע אדום (מחוק) או אפרפר בפרווה. בעוד ששיבה לבן יכול להתייחס לשיבה לבן טהור, ללא תת-גוון אדמדם. במקרה כזה, מדובר בכלב לבקן, כלב בצבעי פינטו או לבן מנומר.
כלב שיבה בצבעי פינטו


האם כדאי לזווג כלב שיבה בצבע קרם?

לא, ויש לכך מספר סיבות. קודם כל, כמו שכבר ציינתי, צבע הקרם הוא שגיאה חריפה, לא רק מבחינת זירת התערוכות, אלא כייצוג הולם של הגזע. ליפנים, חשובים מאוד הסטנדרטים הגבוהים, והאחריות של כל מגדל ומגדל היא לעמוד בתקנים ואידיאלים אלו.

אנו חוזרים שוב לנושא הגידול, ולנושא ההרבעה בכלבי שיבה בצבע קרם. מרבית המגדלים המקצועיים וחובבי הגזע בעולם מאמינים שגידול של כלבי קרם בגזע, יפגע בו בהחלט. בעוד שיש מספר מצומצם מאוד של חובבים שחושבים אחרת.

מטרת העל של ארגון הניפו היא לשמר את גזעי הכלבים היפניים, קרוב ככל האפשר למקור העתיק שלהם. אחת הדאגות המרכזיות בגידול כלבי שיבה בניפו הינה עצימות ועומק צבע הפרווה, בדגש על אורג'ירו תקין.

חשיבות הצבע בגידול השיבה היא מרכזית. המטרה היא להוציא כלבים עם צבעים בוהקים וחזקים בגוון הנכון. הידללות וצבע חלש של הפרווה, תעיד בהכרח על היחלשות הקוד הגנטי של הפרווה, ומשכך – אין שום שאיפה להרביע ולזווג עם הכלבים בצבעים המדוללים, הם מחלישים את הצבע.
כבר דיברתי על האורג'ירו כמאפיין מרכזי של השיבה אינו, ומאפיין חשוב מאוד שמנוטר על ידי ארגון הניפו. חשוב מאוד שסימוני האורג'ירו על הכלבים יהיו נכונים ותקינים. וגם בנקודה זו, צבע הקרם כושל – לא ניתן לזהות אורג'ירו על כלבים מצבע זה.

אפשר לקחת כדוגמא מרכזית גזע יפני נוסף – גזע הקישו-קן. בעבר, בקישו היה מגוון גדול של צבעים חזקים ועוצמתיים, וכיום המגוון הגנטי של הכלבים מכיל כמעט בלעדית כלבים לבנים.

מדוע זה קרה? על פי ההיסטוריה בניפו, המגדלים של הגזע גידלו כלבים לבנים ומוצלחים מאוד, והחלו להרביע אותם יחד עם שאר הצבעים בהרחבה. עם הזמן, המטרה השתנתה והגידול כוון להוצאת גורי קישו לבנים יותר. עם הזמן, הפרווה הלבנה השתלטה על הגזע ומרבית הכלבים כיום הם בצבעים אלו.

אחת השמועות היא שפרוות הקרם בשיבה נוצרה מזיווג אקראי עם קישו מתישהו במהלך ההיסטוריה של הגזע.
האם דילול צבע קיצוני כפי שקרה בקישו יכול להתרחש בשיבה? – ימים יגידו. אולם המטרה היא להמנע ממצב עתידי כזה, ומהצבע שמוגדר כאמור כשגיאה חמורה מאוד.


התמונה באדיבות - Gauzong Yang

פענוח הצבעים בגזע:

כמות המידע השגוי בקרב חובבי הגזע לגבי הצבע, הצגתו והגנטיקה שעומדת מאחוריו, גרמה לי לחקור מעט לעומק ולכתוב על כך. אינני מומחית לגנטיקה, אבל המאמר הזה מפורסם לאחר לא מעט שיחות מעמיקות עם מגדלים וותיקים, כלבנים מקצועיים, מומחים לגזע מיפן ובחינה של כתבים בנושא באנגלית.

החומר הכתוב המרכזי שמתייחסים אליו מגיע מספרה של גרטשן הסקט "The Total Shiba". בספר נפלא זה, יש דיאגרמות ומידע שנכתב לראשונה באנגלית ובצורה נהירה. הספר נהיה מדריך ותנך למגדלים וחובבי גזע רבים. גם לדעתי הוא בין חומרי העזר הטובים והמועילים למי שרוצה ללמוד ולהכיר את הגזע לעומק, ולא יתבסס על מידע אינטרנטי שאין בהכרח מדויק, ולפעמים מטעה לחלוטין.

בשיבות – סדרת A (Agouti) מקודדת לחלוקה של הפיגמנט השחור שידוע בשם אאומלנין בשלושת צבעי השיבה, ובעוצמות שונות של הפיגמנט האדום (הפאומלנין). אגוטי הוא אחד מגני הצבע העתיקים ביותר (ניתן למצואו בזאבים לדוגמא, וגם כלבים פרמיטיביים מאוד, ועתיקים כגון השיבה).

Ay צבע צוֹבֶל (סייבל כפי שציינו בפתיח - אדום עם או בלי קצוות שחורים) אשר דומיננטי על הגן At (נקודת הטאן בכלבי בלאק & טאן). כלב הנושא Ay משני הוריו יהיה AyAy ויתבטא בצבע אדום בוהק וחזק, בעוד שבכלב נשאי AyAt יתבטא בצבע השומשום, והAtAt  יתבטא בפרוות בלאק & טאן הרציסיבית לAy.

אז כלב אדום נשא AyAy שמורבע לכל צבע אחר יפיק AyAy, אבל לא בלאק & טאן, אלא אם הגנוטיפ הוא למעשה AyAt שנראה למעשה אדום (הפנוטיפ) לאור חוסר התבטאות של האאומלנין. זה נשמע מאוד מבלבל למרבית האנשים, ורבים לא יודעם להגיד – האם הכלב שלי אדום, שומשום, שומשום אדום או משהו אחר?

כדי לבלבל עוד יותר, בגזע השיבה ישנו גם ביטוי לשני סוגי צבע שומשום, המייצר שיערות בצבע אפור זאב / אגוטי (Aw). גן זה מעט יותר דומיננטי מגן At, אולם פחות דומיננטי מAy בביטוי בפועל, מה שמסביר שכלבי שיבה רבים הם בצבעי שומשום שגוי ולא תקין

התמונה שייכת ל  Alan Seymour © 
לכלבים אדומים ובצבע צובל צריך להיות שיער 'מפוספס' (לכל השיבות צריכה להיות פרווה 'מפוספסת'), אבל לא לכולם יש את אפקט הזאב האפור בכל הגוף (לדוגמא, שיקוקו). הגן הזה אחראי לצבע אפור זאב ומה שאנשים אולי יכנו "שומשום" אמיתי. כאמור, Aw הוא גן מאוד מאוד נדיר בשיבה, ורצסיבי.

רוב הכלבים שאנו רואים יהיו כלבי סייבל עם תת גוון אדום וכמה קוצוות שחורות מפוזרות על הגב והזנב (Sashige). אחת הבעיות המרכזיות שאנו רואים זה הניסיון ליצור שומשום אמיתי מזיווגים של אדומים ושחורים, בתקווה לייצר את גן האגוטי (Aw) ולקבל שומשומים, אולם במקום זה אנו נקבל כלבים 'אדומים מלוכלכים'. אם הגן אינו שם במקור מלכתחילה, לא ניתן להעבירו, וכמובן לא ניתן ליצור אותו יש מאין.



סדרת גנים מרכזית אחרת, אשרת קובעת את צבע הפרווה היא סדרת E. סדרה זו קובעת את יכולת הכלבים לבטא באופן רגיל את הגנים האחרים שלהם בצבע הפרווה. ביטוי הלוקוס A מושפע ישירות מלוקוס E, בצורה כזו שלוקוס A כלל אינו בא לידי ביטוי בכלבים של ee.

בעצם, כלב שבו EE הוא דומיננטי, יש ביטוי נורמלי של כל צבע בסדרת ה -A, כמו גם כלב שהוא Ee.
כלב שבו יש ביטוי ee, הוא כלב אדום רצסיבית ויכול להיות בעל כל גנוטיפ AyAy, AyAt, AwAw, AwAt, AtAt, אולם לעולם לא יביע שיערות שחורות. כל כלבי הקרם הם ee, אולם מעט צבע אדום מופיע גם בכלבים האלו. כלב נשא ee לעולם לא יביע את צבע האגוטי בצורה נורמלית, מכיוון שהגנים עבור צבע הקרם אינם מתחרים על הביטוי באותו האופן כמו הצבע האדום, הצובל (אפור זאב) או הבלאק&טאן, ובעצם מונע מהכלב לייצר אאומלנין (שיער שחור).
התמונה באדיבות - Gauzong Yang

ולכן, כלבי ee רצסיבים לעולם לא יהיו בעלי פיגמנט שחור בפרוותם, אבל יכולים לנוע בגוונים שבין אדום בהיר, צהבהב ולקרם. גורי שיבה הנולדים ללא צבע שחור או גריזל בפרווה אם הם עצמם אינם באופן ברור בצבע קרם, הם בוודאי נשאי ee ויכולים לייצר גורי קרם או אדום מדולל מאוד, אם יזווגו לכלבים נשאי ee או Ee.

בעיה נוספת שנגרמת כאשר מזווגים כלבים נשאי ee בגידול לאורך זמן – אובדן הדרגתי של המגוון הצבעוני והגנטי של צבעי הצובל, אפור זאב והבלאק&טאן, כמו גם וויתור על איכות הפרווה, שכן ee מונע כאמור ביטוי של האאומלנין, והפגמנט הזה בהכרח משפיע על טקסטורת ואיכות הפרווה (פיגמנט רב יותר = פרוות מגן עליונה גסה ועבה יותר).

למרות שהגן רציסיבי, הסיכון  הוא בהעלאת מספר בעלי החיים ההטרוזיגוטיים, אשר לא מבטאים אדום מדולל, אולם יעבירו הלאה את הגן ללא ידיעה, אלא אם תבוצענה בדיקות. סוגיה זו יכולה להתעצם מהשפעת הרבעת זכר או נקבה פופולריים וכמובן להשפיע לאורך זמן – כפי שאנו רואים היום בכלבי הקישו וההוקאידו (עליהם בעתיד) שכיום כמעט כולם נשאי ee.

אז כמו שכבר ציינתי מעלה, מחסור בפיגמנט כזה, עשוי להיות נושא ארוך טווח בגידול, שכן הוא ישפיע לאורך זמן על איכות הצבע, איכות הפרווה ובסופו של דבר גם על בריאות הכלב (כמו בכל סלקציה קיצונית).


התמונה באדיבות - Gauzong Yang

להוקאידו (לעומת הקישו), עדיין יש פרוות איכותיות אשר עדיין משמרות את הצבע האדום, בלאק & טאן, ברינדל והשומשום בכלבים המורבעים ומוצגים בזירה (פחות בקישו). שני הגזעים עדיין סובלים מתצאות אינברידינג לאורך השנים ולכן מגוון הצבעים בפרוות הולך ופוחת באיכותו, ומרבית האוכלוסיות לבנות. זו היא גם אחת הסיבות לכלך שאיגוד ההוקאידו של צפון ארה"ב השיק את פרויקט HANA  שמטרתו לקשר בין כלבים עם צבע אחיד ותקין ופיגמנט טוב ממגוון בתי גידול לטובת הרבעות עם מגוון גנטי גדול יותר.

אז כפי שאנו מבינים, כלבי השיבה בצבע קרם, נגרם בעצם מתוצאה של דילול פיגמנט קיצוני, הנובע משילוב של לפחות שני תהליכים. בספרה, גרטשן הסקט  מדברת על לוקוס C (צ'ינצ'ילה) על מנת להסביר את התפתחות צבע הקרם בשיבה. מגדלים רבים עדיין מסבירים את הצבע בצורה זו, אולם המידע הזה לא בהכרח מדויק. כיום, אנו יודעים מעט יותר על צבע הקרם, אבל לא הכל עדיין ידוע ומובן.

אם ניקח לדוגמא את מה שמקובל בבריטניה – כלבי שיבה לבנים וקרם הן שתי ישויות נפרדות, כאשר שיבה לבן מובחן משיבה בצבע קרם בהתבסס על נקודות אדומות אל מול "לובן טהור", מה שאדם אחד מכנה קרם (עם תתי גוון אדומים, באזניים לדוגמא), אחר מכנה לבן, וזה הופך למבלבל מאוד.
לאור הבלבולים האלו – צץ הרבה מאוד מידע לא אמין ולא מבוסס ואף שגוי ומוטעה לגבי הרבעות וזיווגים של צבע הקרם.

ולכן, עולים שוב ושוב כשלים לוגיים שבהחלט מתיישנים עם הזמן אבל ממשיכים לצוץ:

"צבע הקרם בכלבי השיבה משפר את צבע הפרווה, מכיוון שזיווגתי כלב קרם לאדום וקיבלתי אדומים יפהפיים".
זו שגיאה נפוצה וחמורה מאוד. דבר ראשון, בהתבסס על המידע שכבר קראנו והבנו על גן הקרם, זו בדיוק מחשבה שגויה. צבע הקרם אינו מעצים את איכות וצבע הפרווה, אלא צבע הסבים, וההורה השני היו טובים ונכונים. צבע פרוות הצאצאים תקין וסביר לא בזכות פרוות הקרם של אחד ההורים, אלא למרות צבע הפרווה השגוי.

"המגוון הגנטי יפחת אם לא נכלול את צבע הקרם בגידול עתידי".
זו סוגיה שהיא נכונה חלקית. המגוןן הגנטי אכן יפחת אם תבצע אינברידינג ושום אאוט-קרוס. אם אנו נכשל בבחירת הגישה הנכונה לגידול של הכלבים שלנו, אז אנו כבר מצמצמים את המגוון הגנטי מלכתחילה, והאפקט ארוך הטווח על האוכלוסיה יהיה עגום. ואולם, יש לזכור הסיכויי שלכלבי שיבה בצבעי קרם יש יתרון גנטי או משהו גנטי נוסף שחסר לשאר הכלבים הוא נמוך עד לא קיים. הדרך הטובה ביותר לבחון זאת היא לבצע בדיקות גנטיות עבור מבני תאימות היסטורית רחבה ומגוון גנטי (MHC). מבנים אלו שווים שימור, ללא קשר לצבע. ניתן בהחלט להתייחס לסוגיית הקישו וההקואידו – להם יש מגוון גנטי נמוך בשל השימוש המופרז בזכרים לבנים.

"סימני אורוג'ירו מוטעים, צביעת פינטו וכתמים לא יכולים להתקיים בכלבי שיבה מצבע קרם ולכם המשמעות היא שהם אינם מייצרים את השגיאות הללו" וגם "ניתן לראות סימוני אורג'ירו בכלבי קרם".
הנחות מוטעות לחלוטין. כמובן, באופן טבעי קשה לראות חוסר צבע או צבעוניות שגויה על כלב לבן. אולם לא צריך להיות מדעני טילים כדי להבין שזה זהה לסוגיית איכות הפרווה שדנתי בה למעלה. עצם העובדה שלצאצאים אין סימונים שגויים, זה לא בזכות שהאמא היתה בצבע קרם, אלא למרות  זאת, ובזכות זה שהאם לא ירשה את הגנים השגויים האלו מהוריה, וגם הגורים לא ירשו זאת מהאב. גם בכלבים בצבע קרם יכול להיות מיסוך של פינטו, או כתמים ממש כמו בכלבים אדומים, והם יכולים להוריש זאת לצאצאים אבל קשה יותר לראות זאת (אם בכלל). כמובן שלא ניתן כמעט גם לראות את סימוני האורג'ירו הנדרשים בגזע בכלבים מצבע קרם.

מקורות:


אתר פענוח גנטי בפרוות כלבים – http://www.doggenetics.co.uk/

צבעים וגנטיקה בכלבים. הדר, הילה. 2018


  
Berryere TG, Kerns JA, Barsh GS, Schmutz SM. Association of an Agouti allele with fawn or sable coat color in domestic dogs. Mamm Genome. 2005;16(4):262-272.

Japanese Dogs: Akita, Shiba, and Other Breeds. Chiba, Michiko. Kodansha International, 2003

Berryere TG, Kerns JA, Barsh GS, Schmutz SM. The Genetics of Cream Coat Color in Dogs. Journal of Heredity. 2007;98(5): 544–548,

The Total Shiba. Gretchen Haskett, Susan Houser. Alpine, 1997

The Shiba.  Peeters, Marjolein & Jansen-Melskens, Irma. AikOji VOF, March, 2020

©The picture belongs to Cheryl Giffen
































אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר – חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר אינטרנט זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי.
כל שימוש בתכני האתר ללא אישור מפורש בכתב מאלינה קושניר, אסור בהחלט.